Toldos 5785: Beseeching Hashem For Children

Sponsored
Do You Want the Zechus of Sichos Yisroel Distribution in all of Lakewood??
Sponsor Weekly Distribution!

Consider sponsoring a shiur
Visit YTATorah.org

Shiur given in 5779

---

Tefillah Can Change Nature 

The parshah begins with a story out of the life of יצחק and רבקה. It tells us that יצחק and רבקה – who had gotten married in such a wonderful and miraculous way through the hands of הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו – had a difficulty with having children. At the time, Yitzchak was 40 years old, and his bride, Rivka, was a young girl. Yitzchak understood he wasn’t going to have children right away, but then “right away” became a longer period of time. The Torah tells us ‘ויעתר יצחק לה – “Yitzchak pleaded with Hashem” because his wife was an עקרה – she was barren (Bereishis 25:21). Rashi comments on the word וַיֶּעְתַּר, and says it means הִרְבָּה, that Yitzchak davened a lot, and he was וְהִפְצִיר – he pleaded urgently before Hashem to give him children.^[i] And ‘ויעתר לו ה – Hashem acquiesced to his “pushing,” to his begging, ונתפייס השם, Hashem became appeased, Hashem gave in to his many בקשות.^[ii]

Now, this is a tremendous sugya because this sugya is not an uncommon one. Everybody knows someone who struggled with having children right away: relatives, close relatives, friends, etc. And everybody is looking for all kinds of segulos. The Torah tells us that the only thing you can do is daven to Hashem in a way of והרבה והפציר. The word הפציר means to beseech. Now, there is a tremendous lesson to be learned from this episode. Rabbein Bechaye wrote a sefer called Kad Hakemach, where he has a section called ערך הביטחון.^[iii] And he says there as follows, “Great is the power of tefillah that it can even change the teva.” Listen to what he is saying. This is a very lofty and important lesson: tefillah can change nature. וצריך אתה לדעת כי כח התפלה גדול אפילו לשנות הטבע ולהנצל מן הסכנה ולבטל הנגזר – “you have to know that the power of tefillah is so great that it can even change the nature and enable one to be saved from dangers that were decreed.” When somebody called me and said, “My husband is in his 80s, and I am in my 50s – can we have children?” I said, “Of course you can have children! But you have to know you are going to need a lot of והרבה והפציר – a lot of beseeching and begging.”^[iv]

Now, someone will always tell you that you cannot change nature. No! You can change nature! And Rabbeinu Bachaye asks what is the source of this idea. The source is right here, in our parsha, where the Torah tells us that Yitzchak Avinu pleaded לנוכח אשתו כי עקרה, on behalf of his wife who was barren. Rivka had a medical condition. The Torah tells us: ‘ויעתר לו ה. Rabbeinu Bachaye asks why our matriarchs were all barren. They were barren in such an extreme way! Not barren that they simply weren’t producing kids. They were barren because they did not have the “plumbing” to have kids! You know why? So he says מפני שהקב”ה מתאוה לתפלתן של צדיקים. Tefillah has the koach to change nature! This is a tremendous thing. You should never know from it, but I know people who are married, and the doctor tells them, “He can’t have children” or “She can’t have children.” And what happens at that point is they act like adults: they accept their lot in life, and they go on and try to find a solution, some alternative manner to replace their hopes for children. Some think of adoption. Another way is for a person to undertake to raise a child. I once knew a man who was a rasha. He decided that he and his wife don’t want kids. He didn’t want to be woken up in the middle of the night. He wanted to say, “I never had to change a diaper.” He wanted to have peace in his life. He didn’t get any peace. But that’s what he tried to do. Then I met him and he became frum. I told him there’s a mitzvah in the Torah to have children. “You rejected a mitzvah of Hashem.” He wasn’t up to adoption. So, I said, “I’m going to arrange for you very very chashuve children – a boy and a girl, and you’re going to raise them financially, and that’s going to be your replacement for having children.”

At first, he was excited about the idea, but then he never realized what children cost. The children came from a frum family. They lived on bare minimum. Children need shoes for the weekday, they need shoes for Shabbos. They need coats. They need jackets, they need shirts, they need food. He did it for a short while, and then he failed out of the program. I told the guy, “Now you’re a real rasha because you had a chance to fix yourself up, and you chose not to. That is not a good thing, not a good position for you to be in.”

Then there are people who think they act very mature when they say, “If Hashem doesn’t want me to have kids, Okay I’ll go viter without kids.” That is a bad attitude. That’s not called a good attitude, because Hashem wants you to plead, He wants you to beg, He wants you to beseech Him! He doesn’t want you to get upset. He doesn’t want you to fall into despair and yiyush. He wants you to always daven. He wants you to be מרבה ומפציר in your tefillah.

Crying One’s Eyes Out In the Desert

There’s a famous story about R’ Shimshon Pinkus, z”l (1944-2001). He knew a yungerman who didn’t have children for many years. This fellow came to R’ Shimshon one day and burst out crying. He said that his house was empty. He related to R’ Shimshon the loneliness, the dreariness, the emptiness of his house. Rav Pincus told this fellow the following: “Come to me at two o’clock in the morning, and I’ll see what I can do for you.” Nu. The fellow obviously came back late at night and knocked on R’ Shimshon’s door at two o’clock in the morning, as instructed. R’ Shimshon opens the door, welcomes him in, and tells him, “Come with me, we are going for a ride.” R’ Shimshon was the Rav in a city called Ofakim, which is a town in a desert. Eretz Yisrael in the south has big deserts. He drove on the highway and took this fellow into the desert. He stopped on the side of the road after he got into the desert, and he stepped out of the car. He tells this yungerman to step out of the car with him. R’ Shimshon tells him, “My friend, you are now alone in the desert – you and the Ribono Shel Olam. Cry out to Him! Cry out to Hashem like somebody who cries out to his fellow man. This is the only way you’re going to get help. I’m going to be back in a half hour.” He gets back into the car and drives away, leaving the guy in the middle of the desert at two something in the morning! And trust me, at two something in the morning in the desert, in southern Israel, the only things you could find are coyotes and undesirable other people, and other things.

Rav Shimshon comes back in about half an hour. He looks at the yungerman. He peers into his face, and said, “I told you to cry! I told you to cry! That’s not called crying! I can see on your face that you didn’t let it out. Listen, pour out your heart with all of your neshamah!  I’ll be back.” He gets back into the car and drives off again. Nu. After a half hour, he comes back. This time, he sees the guy has red eyes, and his shirt is soaking in his tears. “You know what? That’s what I was talking about. That’s what I meant. Now you’re going to see, you’re going to be helped.” And kach haveh. He had a yeshuah.

Are You Allowed To Daven For A Miracle?

You have to know that Hakodosh Baruch Hu gave us the power of tefillah and if we use this “weapon” properly, Hakodosh Baruch Hu will be mekabel. But now the question is, if the doctor tells you you can’t have kids, how could you daven for a miracle?! You’re not supposed to daven for a miracle. Now listen carefully, as this is a tremendous yesod in bitachon. Here is a guy who’s a shlepper deluxe, a poor lo yutzlach. He calls me up and says, “Can I have a bitachon that I’m going to win the lottery?” I said, “I don’t think so because that’s b’geder a nes.” I told him, “Do you know anybody who ever won the lottery?” No. “I don’t either. Do you know anybody who knows somebody who ever won the lottery? I’m talking about the big power bucks?” No. “So the chances of you winning the lottery are about as bad as a cat falling out of shamayim on top of your head. That’s called davening for a nes. If you really want to go for a lottery, go for a $500 lottery, a $1000 lottery, maybe a $10,000 lottery. Maybe that will be more shayich because it’s not a nes.”  So how could you daven for kids if the doctor told you you can’t have kids? And doctors love giving bad news. They love telling people they can’t have kids. So I want to tell you a yesod gadol from Rav Tzadok HaKohen of Lublin (1823-1900), who sheds light on this subject.

Rav Tzadok who himself did not have children wrote a sefer called Pokeid Akarim on the subject of “Hashem remembering the barren ones.”^[v] Right at the beginning of the sefer, he says an incredible statement. He writes as follows: ודבר זה שלא יוליד הוא יציאה מסדר הבריאה ודבר שאינו ראיי כלל כפי חוקי הבריאה שיסד הש”י, “This matter of a person not having children is called going out of the normal order of creation, and it’s not something normal and expectant according to the rules of nature that Hashem established.” You know why? Because Hashem gave a mitzvah of פרו ורבו – a commandment to have children. Hashem made males and females produce more males and females. And therefore R’ Tzadok continues: וע”כ הישועה לזה אינו ככל נסים היוצאים מהטבע דזה אדרבא בא לקיים הטבע דהרי כך הוא חוק טבע הבריאה להיות האדם מוליד, “therefore, the salvation for this is not like other miracles that are outside of laws of nature. This matter is just the opposite – it fulfills the law of nature that a person should give birth to children.” And he writes that  this is what Chana, who went for years and years without children, said to Hashem, “I am not asking You for a nes.” Because if Hashem does a nes for you, you lose your zechuyos (merits).

Riding Motorcycles Takes Away Zechuyos

Let’s say you have a guy, a young tipesh, who wants to be cool. He buys himself a motorcycle. Now, you should know that many doctors have told me that the best season they look forward to is the spring. Why do they love spring so much? Because they’re kept busy continuously in the spring as a result of all the “chachamim” and “tipshim” taking out their motorcycles. And they don’t even call them motorcycles in hospitals. You know what they call them? “Donor cycles.” That’s what they call them. So here’s a tipesh who gets himself a “donor cycle” and he thinks that he will merit a miracle. Now, if he takes one quick ride – maybe he goes down the block, or on a track where no one’s around because he wants to practice being a cool guy driving a motorcycle – okay.  Or if he wants to drive on a side street because he wants to feel like macher – okay. But then there’s a guy who wants to take it on the highway and he wants to “let it rip.” He wants to open up that engine to feel a “psshhh,” with the wind in his face. So what happens then? “He loses all his zechuyos,” my Zeida (R’ Avigdor Miller) told me. He said, “If he ever said an Amen once in your life, or you ever said a Boruch Hu u’Boruch Shmo, they take it out of your bank and you end up without one zechus.”

Therefore asking Hashem to be safe as you are riding your Harley 150 mph on a highway is called davening for a nes. If a guy would tell me, “I like to ride fast motorcycles but I have a bitachon,” he’s making a grave mistake. Incidentally, have you ever seen these people riding motorcycles in Eretz Yisroel? It’s hair-raising. They go in and out of traffic. I mean, the traffic is jammed with three or four rows, and this guy is weaving in and out of the cars! I don’t know how they don’t fall. I never saw a guy fall down, baruch Hashem. But you read about a lot of accidents. A person has to know that that’s called a nes. So one guy tells me, “I have  bitachon.” I told him, “Your bitachon is worthless. You can’t have bitachon that Hashem is going to make a nes for you in this situation. However, under normal circumstances you can rely on Hashem. But you have to know, the only time Hashem makes nissim is when there is a tzorech gadol, a great need. And if Hashem makes a nes for you, you know what the gemara says? Hashem is going to hold it against you because you were matriach Hakodosh Boruch Hu.”

There is a famous story in the gemara of the man who lost his wife (when his children were very young), and he was boteach in Hashem that he was going to grow “milk dispensers” on his chest. Hashem taka performed this miracle. I remember reading that gemara and I said, “Wow, this guy must have been some super duper tzaddik. The guy was boteach in Hashem and he was able to accomplish this without undergoing a surgery?!” He pashut davened to Hashem that He should give him milk to feed his small children. So you naturally think, “Wow, what a tzaddik!” Do you know what the gemara says? He dropped dead. You know why? Because he was matriach Hashem to make a nes. If Hashem makes a nes for you, it’s a tircha. Hashem doesn’t like to get bugged to make magic shows for people. Now, if there’s a great need, that’s a different story.

Every Person In Need Can Ask For This!

So asking for miracles outside the teva is a tircha for Hashem. Chana, however, davened to Hashem ע’’פ טבע ע’’פ בריאה. She said, “Hashem, I should have kids, because I’m a woman and you created me a woman. And do you know what it says elsewhere? ‘ותתפלל על ה, “and she davened al (lit. “upon”) Hashem” (Shmuel 1:10).You know what she said to Hashem? (paraphrasing) “Hashem, You created me a woman and You built into me a functionality, ‘machines’ that could produce children, feed children, and raise children. Hashem, if You don’t give me a child, Your whole creation that You created is going to be for naught. It’s going to be for waste. And Your intended kavanah will not be reached. Please, Hashem, give me a child so that I can raise that child for Your honor, Hashem, remove the anguish that my barrenness is causing in the higher worlds, and fulfill the purpose of my creation.’” Amazing! And Hashem said, “Bingo! That’s how you daven. You’re going to have a child.”^[vi] And every single person could be mevakesh this and Hashem won’t turn them away. This is a massive yesod because it’s not only nogea to this inyan of having children.

A person wants to know when he could have bitachon in Hashem when it comes to children. Whenever a person calls me regarding that, I tell them, “Of course you’re going to have children.” Then they tell me, “Why are you so sure?” I tell them, “Isn’t 1+1=2? Isn’t the purpose of marriage to have children? Yes, all our avos and imahos couldn’t have children initially, but the teva is that you have children.” Do you think the sun is going to fall out of the sky tomorrow? No. Has the sun ever stopped in the middle of the day? Yes. When you read that story in Sefer Yehoshua about the sun setting later than it was supposed to set, did they think that maybe the next day it was going to happen again? No. I never thought it was going to happen. Do you know why? Because it’s not according to teva. But when something is according to teva, you can expect it to happen.

When people are sick, let’s say, do they get better? I sure hope so! If anybody was sick one time, and right now he’s sitting here or listening to what we’re talking about, this means that he got better! That’s why he’s sitting here listening to us right now. When it comes to sicknesses, we know that Hashem is רופא חולי עמו ישראל. That’s Who Hashem is. So you’re not relying on a nes. I don’t care what happened to so many other people. We see with our own eyes and we know this to be a fact, that the majority of people get better, so you have to rely on Hashem. That’s all.

Don’t Disconnect Yourself From Hashem

Can a person expect to get a shidduch? When I meet a person who gave up on their shidduch because they’re already 30 years old, my heart breaks for them! That’s a tragedy of tragedies! Do you know why? Because when you pull the cord of any appliance from the wall, it ain’t never going to turn on. But as long as it’s still plugged, there’s always a chance it may go on. But if you disconnect yourself from Hashem, you’re finished. You have to understand that. That’s such an important thingto understand, rabbosai.

Take parnassah, for example. We say everyday in davening: עֵינֵי כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, “The eyes of all look expectantly to You, and You give them their food at its proper time. You open Your hand and satisfy the desire of every living being.” We say in benching, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, “Who nourishes the entire world with His goodness, with favor, with kindness, and with mercy.” That’s nature, that’s teva!

In any single example you could think of, when someone is missing something that he needs for Avodas Hashem, you have to be connected to Hashem, to request for that void to be filled. The key is to always be connected.

Leaving Kollel and Forgetting Learning

So if you’re not getting parnassah you have to know why. Maybe you messed something up. Here’s a young man that learned in kollelfor 10 years, and he learned well, he shteiged. And he and his wife decided it was time to go to work. Okay. And Hashem provided him with a job. And after 6 months, they said “bye-bye” to him. Now the curtain just came down on the guy. The guy needs his parnassah. You know how many guys are let go from their jobs? But he wants to know why. Nu. His wife tells me, “Could it be because he left kollel?” I said, “There is nothing wrong when one makes a transition from kollel to a working life. That’s normal behavior.” But then it turns out that her husband was working so much and got so heavily involved in the job, his learning was on a very “meager diet.” He was on a starvation diet when it came to his learning. I don’t want to pry and I don’t want to get involved, but a person has to look inside and ask himself, “Am I davening with a minyan three times a day?” Do you think Hashem gave you a parnassah that you should not daven with a minyan three times a day?! It doesn’t make any sense. Do you think Hashem gives you parnassah because He doesn’t want you to be committed to learning seriously anymore? You think it’s a “graduation” to becoming an am ha’aretz, an ignoramus, and not take learning seriously? Of course you learn less hours than you learned in kollel and that’s expected and that’s normal when you are transitioning to a full time job, but you still have to learn seriously. The gemara definitely says when a person sees his parnassah going down, he should be mechazek his learning! Mechazek his Torah! That’s what a person has to know. This is very important.

But sometimes a person is learning and his parnassah is shvach and he can’t attribute it to any specific reason. In that case, what does he have to do? He should daven to Hashem and mitoch bitachon! “Hashem, You give parnassah to people. You provided me with parnassah my whole entire life. Please continue, Hashem!” And you beg Hashem for that. When it comes to money people truly know how to be מרבה ומפציר, but they’d rather do some segulos instead. Please understand – there’s nothing wrong with helping 42 orphans – that’s a wonderful investment. I’ve made that investment myself. Even though it said it was the first collection campaign on the flier. We got it last year, too, with 42 orphans. I guess every year it’s the “first time.” I hope it’s not the same 42 orphans. But regardless, it’s not a bad investment. A little impulse buying. Valuable objects. I thought it was like “Black Friday” coming early. They asked me for $120 for 42 orphans. You want to support 42 orphans with one $120 check.  And they are doing it davka in the month of Cheshvan. Why not in Kislev? All the orphans get married in Kislev?! I don’t know. But it’s a wonderful thing, you should know. Chessed is a tremendous zechus to have children and to help with your parnassah. No question about it! But davening is a great thing, too. Davening is one of the most wonderful things.

People have a problem with davening. The yetzer hara got to them and he says to them, “You know, your davening doesn’t have great value by Hashem. And if you know what it says in the sefarim, the Steipler brings it down, that there are six conditions that are required for a person’s tefillos to be accepted.”^[vii] Somebody posed the question to the Chofetz Chaim, “What’s my davening going to be worth?” Do you know what the Chofetz Chaim told him? He said, “That’s all in the old days. In the olden days, when the people knew how to daven, so then Hashem was choosy and picky, but nowadays where there are very few people calling out to Hashem b’emes, so Hashem lowered His standard, and He’s not so picky anymore. He takes what He can get.” You have to try to daven to Hashem be’emes, and if a person davens to Hakodosh Boruch Hu that way, He is going to accept his tefillos. You have to have bitachon  that Hashem will accept your tefillos.

We explained here many times that if you have bitachon, even if your tefillos are not up to par, Hashem can also accept your tefillos, without zechusim. Those conditions that are necessary to have your tefillos accepted are only if you want to go בדרך התפילה, but if you want to go בדרך בטחון and you want to daven מתוך בטחון, then Hashem takes everybody’s tefillos! So a person has to mechazek himself and be mechazek others and you should never give up! Never!

As I told that woman who was in her 50’s (see footnote #4), “Don’t give up. You could still have kids. Just keep in mind that Sarah Imeinu was much older.  And especially if Hashem shows you signs and gives you a משען – He gives you a supporting sign, then there is hope. If Hashem gives you a sign that there’s hope, you have to be jumping up and down from simchah! And now you have to daven even harder, because you see hope.” You see, when most people see a משען, they say, “Ah, I am finished davening. I already see the light at the end of the tunnel!” My friends, as long as you are in that tunnel and you didn’t get out of that tunnel, don’t count your chickens before they hatch. But you want to know if you can be hopeful? Of course you can be hopeful! If you find some משען in the matter, of course you can!

Hakodosh Boruch Hu should help us all. Hakodosh Boruch Hu should give us the strength to daven and to plead with Hashem. Many people have called me saying they are in terrible jams. “My friend, you have to help yourself. If you can help yourself to rise to the occasion and plead and cry and supplicate Hashem, you definitely can be helped.”

Hakodosh Boruch Hu should give us the strength to remember that if it’s not b’derech nes, you have to believe, and you can believe, and you can hope and be boteach that you will be answered. Hakodosh Boruch Hu should help us all.

---

^[i] ויעתר. הִרְבָּה וְהִפְצִיר בִּתְפִלָּה. 

^[ii] ויעתר לו. נִתְפַּצֵּר וְנִתְפַּיֵּס וְנִתְפַּתָּה לוֹ. וְאוֹמֵר אֲנִי, כָּל לְשׁוֹן עֶתֶר לְשׁוֹן הַפְצָרָה וְרִבּוּי הוּא, וְכֵן וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת (יחז’ ח’) – מַרְבִּית עֲלִיַּת הֶעָשָׁן, וְכֵן וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם (שם ל”ה), וְכֵן וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא (משלי כ”ז) – דּוֹמוֹת לִמְרֻבּוֹת וְהִנָּם לְמַשָּׂא; אנקרי”שרא בלע”ז.

^[iii] ה’ אלהים צבאות שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה (תהלים פד). פסוק זה אמרו דוד ע”ה והיה מתחנן להקב”ה שישמע תפלתו לפי שעם התפלה יתקרב אדם לבוראו, והנה דוד שריוה להקב”ה בשירות ותשבחות ריבה לפניו תפלות ותהלות מכל אשר היו לפניו וערך שלחן התפלה לכל באי עולם, וכיון שבא דוד באת תפלה לעולם כי הוא החזיק יסודותיה והדריך בה לכל הבריות ולימד דעת את העם איך יתנהגו בתפלה ובתחנה לפני אדון הכל. וגדול כח התפלה אפי’ לשנות הטבע ולהנצל מן הסכנה ולבטל הנגזר. לשנות את הטבע ממה שכתוב (בראשית כ״ה:כ״א) ויעתר יצחק לה’ וגו’ הי’ הכתוב ראוי לומר ותהי רבקה עקרה ויעתר יצחק לה’ ויעתר לו מפני שראוי הי’ להקדים הסבה שבשבילה באה התפלה. אבל נ”ל כי זה יורה כי אין העקרות עיקר הסבה אלא התפלה ולא בא העקרות אלא בשביל שתבא התפלה אם כן התפלה עיקר. ולכך רצה להקדים העיקר ולהתחיל בתפלה. אמרו במס’ יבמות (פ”ו עד) מפני מה נתעקרו האמהות מפני שהקב”ה מתאוה לתפלתם של צדיקים, בארו לנו בכאן כי לא בא העקרות לאמהות אלא מפני התפלה וכשהתפללו בזה נשתנה הטבע בהן וילדו. וא”כ ה”ז מבואר שהתפלה יש לה כח לשנות הטבע, וכן להנצל מן הסכנה ממה שכתוב (תהילים ק״ז:כ״ג-כ״ד) יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה’. ויאמר ויעמד רוח סערה יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג ויצעקו אל ה’ בצר להם. וכתיב בתריה יקם סערה לדממה ויחשו גליהם הרי שהתפלה מגינה על הסכנה. וכן כח התפלה לבטל הנגזר ואמרו בברכות (פ”ק דף י) מחזקיהו שהוסיף לו הקב”ה בכח תפלתו חמש עשרה שנה שנא’ (ישעיהו ל״ח:ה׳) הננו יוסיף על ימיך חמש עשרה שנה, ומלת יוסיף היא מורה שהיה זמנו קצוב ונגזר שלא לחיות יותר. ויפה כח התפלה לבטל הנגזר, ואמרו בברכות (פ”ק דף י) אמר לו ישעיה לחזקיה אנא אמינא לך צו לביתך ואת אמרת לי הב לי ברתך כבר נגזרה גזירה, אמר לו בן אמוץ כלה נבואתך וצא כך מקובלני מבית אבי אבא אפי’ חרב מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר (איוב י״ג:ט״ו) הן יקטלני לו איחל. ביארו לנו חכמי האמת בכאן כי התפלה מבטלת הנגזר במערכת הככבים, כי מה שאמרו בכאן כבר נגזרה גזרה ביאורו במערכת הכוכבים שמשם הגזרות והמשפטים באים לעולם השפל בכח עליון עליהם כי היה רואה כן בנבואתו, והוסיפו עוד באור שהתפלה למעלה מן הנבואה כלומר מן המקום שמשם תוצאות הנבואה לנביאים, וכ’. (רבנו בחיי, כד הקמח, תפלה א׳)

^[iv] Ed. note: Incredibly, this couple merited to have a son six years later, when the wife was in her mid 50’s and the husband in his late 80’s.

^[v] פקידת עקרים מכונה בדברי רז”ל כן בכ”מ בלשון פקידה שכן מצינו בלשון הכתוב וד’ פקד את שרה שהיא הראשונה לדבר זה ולישועה זו משנברא העולם, וידוע דכל דבר בפעם הראשון הוא פתיחת אותו השער לכל הדורות עולם דאח”כ נקל לאחרים לפעול ג”כ ישועת אותו דבר אחר שכבר נפתח שער הישועה בדבר זה והכל נכנסים ויוצאים דרך אותו שער, ומאחר שמצאנו ישועה הראשונה בלשון פקידה ש”מ דזהו שער הישועה של דבר זה כשזוכה שהשי”ת פוקדו, ועי’ בע”מ [מאכ”ח ח”א ר”ס ג’] דחמשה משמעיות במלת פקד ודכולהי אתנהו בוד’ פקד וגו’ אף דעיקרו לשון השגחה יעוש”ב, ובאמת כל החמשה משמעיות כולם הולכים למקום אחד דהכללשון השגחה דהמנין הוא ההשגחה על דבר המנוי על כל פרט ממנו והציווי הוא השגחת המצוה על המצווה והשגחת המצווה על הדבר שנצטוה לעשותה, ומזה פקדון אשר הפקד שהוא צריך להשגיח עליו לשמרו וכן המינוי לפקוד הוא למשגיח על הדבר שנתמנה והממנה הוא משגיח בזה על המתמנה והחסרון הוא מהוראת ההיפך שיש בכל שורש על דרך סקלו מאבן תבואתי תשרש וכדומה, ויהי’ ויפקד לא בא בפקידים, וכל מי שהוא מושגח א”א שיהי’ עקר כלל שהרי כל בריאת האדם הוא לפרות ולרבות כמש”נ לא תוהו בראה לשבת יצרה, ודבר זה שלא יוליד הוא יציאה מסדר הבריאה ודבר שאינו ראיי כלל כפי חוקי הבריאה שיסד הש”י וע”כ הישועה לזה אינו ככל נסים היוצאים מהטבע דזה אדרבא בא לקיים הטבע דהרי כך הוא חוק טבע הבריאה להיות האדם מוליד, וזה הי’ טענת חנה אם מצבא העליונים אני אחי’ לעולם ואם מצבא התחתונים אהא מוליד (רש”י ש”א א’ י”א בשם אגדת ריה”ג וכ”ה בשוח”ט שם פ”ב ובפסיקתא פמ”ד סי’ ג’) דלבקש נס אין כל אחד ראוי לזה ואפי’ הראוי מנכין מזכיותיו (כמ”ש שבת ל”ב א’) ואין ראוי לבקש לזה וגם אין עושין נס אלא כשיש בו צורך גדול ונקרא לאטרחא למארי’ כידוע (ועי’ תענית כ”ד ב’) אבל זהו נס ויציאה מהטבע והיא צווחה אדרבא אני רוצה שתקיים גם בי טבע הבריאה וזה כל אדם רשאי לבקש וראוי לכך דלא ישוב ריקם, ומיד שהשי”ת פונה אליו להשגיח עליו מיד הישועה באה לו מעצמה בפקידה והשגחה זו, ואפי’ כשרה אמנו שהיתה אילונית בבריאה וטומטמים היו כמ”ש בהבע”י (יבמות ס”ד א’) מ”מ מה שחזרו להיות ככל אדם אינו אלא חזרה לטבע הבריאה, ומפני שהעוה”ז הוא הנחת המקום לבחירה ברע וקלקולים מזה נמשך ג”כ קלקולים בנבראים בבריאה והקלקולים הם היוצאים מסדר הבריאה וכאשר האדם שב להש”י ומחזיר הדברים למקורן כמו שהי’ האדם ישר בתחלת הבריאה הרי כל הקלקולים מתתקנים וחוזרים למה שהי’ כפי סדר הבריאה ופקידת הש”י הוא מה שהש”י משים אל לבו כביכול תחלת רצונו בבריאת העולם שרצון זה ודבור זה דמאמרות דששת ימי בראשית שעל ידן הי’ הבריאה על ידן הוא ג”כ השגחתו ית’ בקיומו כל ימי עולם ועי”ז הוא חזרת הדברים למקורן במעשה בראשית ואין ראוי להיות יציאה מסדר מעשה בראשית כלל (פוקד עקרים א׳)

^[vi] וְלָכֵן כְּשֶׁכָּל תַּכְלִית תְּפִלַת הָאָדָם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לְהָסִיר מַעָלָיו צַעֲרוֹ, הוּא רַק עַל הַצַעַר שֶׁל מַעְלָה הַמִּשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ בְּצַעֲרוֹ, וְשָׁב וּמִתְחָרָט בֶּאֱמֶת עַל עֲוֹנוֹ שֶׁגָּרַם עַל יָדוֹ הַצַעַר שֶׁל מַעְלָה, אָז הַיִּסּוּרִין מִסְתַּלְקִין מֵעָלָיו. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמּוֹדְדִין לוֹ כְּמִדָּתוֹ וְ”כוֹפְלִין” לוֹ פַּרְנָסָתוֹ, נֶגֶד הב’ מִינֵי צַעַר שֶׁגָּרֵם לְמַעְלָה, וְעַתָּה מִתְחָרֵט עַל שְׁנֵיהֶם, זְדוֹנוֹת מִתְהַפְּכִין לוֹ לִזְכַיּוֹת. וְהוּא שֶׁדָּרְשׁוּ רז”ל בְּחַנָּה (ברכות ל”א ב’) “וְהִיא מָרַת נֶפֶשׁ וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה’ ” (שמו”א א, י), שֶׁהֵטִיחָה דְּבָרִים כְּלַפֵי מַעְלָה. רוֹצָה לוֹמַר, הֲגַם שֶׁהִיא עַצְמָהּ הָיְתָה מָרַת נֶפֶשׁ, עִם כָּל זֶה, הִשְׁלִיכָה צַעֲרָהּ מִנֶּגֶד וְלֹא אִכְפַּת לָהּ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה כְּלָל, אֶלָּא שֶׁהַטִיחָה דִּבְרֵי תְּפִלָּתָהּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ עַל הַצַעַר שֶׁל מַעְלָה, הַנַּעֲשָׂה מֵחֲמַת שֶׁהִיא שְׁרוּיָה עַתָּה בְּצַעַר, וכו’. (נפש החיים, שער ב פ”יב) [**הגה שם: וז”ל במאמרים. שהטיחה דברים כלפי מעלה. רצה לומר, למה יגיע לך צער מזה]  (נפש החיים, שער ב י״ב)

^[vii] כתוב בס’ בנין עולם (ר’ דוד אברהמי): “וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר דִּבְרֵי יְהוֹשֻׁעַ (מ”ב פֶּרֶק ט’) לְעִנְיַן תְּפִלָּה עַל הַצְלָחַת לִמּוּדוֹ: דַּע בֶּשֶׁמִּתְפַּלֵּל הָאָדָם אֶל הַשׁי”ת שֶׁיַּצִילֵהוּ מִיֵּצֶר הָרַע וִיזַכֵּהוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְעַלֶה תָּמִיד, תְּפִלָּה כָּזֹאת הִיא חֲשׁוּבָה מְאֹד וּמוֹעֶלֶת. וְטוֹב לוֹ שֶׁיַּקְדִים שִׁשָּׁה תְּנָאִים וְעַל יְדֵי זֶה תִּהְיֶה הַתּוֹעֶלֶת הַיּוֹצֵאת מִן הַתְּפִלָּה גְדוֹלָה מְאד בעזהי”ת. א, יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם עַל עֲוֹנוֹתָיו וְיִצְטַעֵר מִזֶּה צַעַר חָזָק. ב, יִכְאַב לְבָבוֹ עַל אֲשֶׁר קָצְרָה יָדוֹ מֵהוֹשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ מִיַּד יִצְרוֹ, וְקָשֶׁה לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגְדוֹ, וּמְחַיָּב הוּא לִזְעק לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה’ צְבָאוֹת שֶׁיְחוֹנְנֵהוּ וְיִפְדֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת. ג, יוֹתֵר רָצוּי שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָה בַּלַּיְלָה שֶׁאָז הִיא מְעוֹרֶרֶת אֶת הָאָדָם בְּיוֹתֵר. ד, יְכַתֵּן לִבּוֹ בִּתְפִלָּתוֹ עַד אֲשֶׁר תְּבִיאֵהוּ אֶל הַבְּכִי, כִּי הַבְּכִי הוּא תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל לְהַשִׂיג סִיוּעַ מֵהַשׁי”ת אֶל הַתְּשׁוּבָה. ה, לֹא יִסְמֹךְ לִבּוֹ עַל תְּפִלָּתוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה יִתְרַשֵׁל ח”ו בַּעֲבוֹדָתוֹ לְבַל יַעֲשֶׂה בָּהּ אַף כְּפִי יְכָלְתּוֹ. ו, יוֹתֵר רָצוּי שֶׁיְצַמְצֵם זְמַן תְּפִלָּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמַּרְגִישׁ בְּנַפְשׁוֹ הֵיוֹתָהּ אָז קְרוֹבָה לִקְדֶשָׁתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּגוֹן שֶׁלָּמַד תּוֹרָה הַרְבֵּה, אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְקִרְבָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אוֹ עָשָׂה מִצְוָה הַמְשַׁמַּחְתּוֹ כִּי אָז תְּפִלָּתוֹ יוֹתֵר רְצוּיָה לְהִתְקַבֵּל, עכ”ל. וְאֵין לוֹ לְעַכֵּב תִּפְלָּתוֹ עַד שֶׁיִזְדַּמְנוּ לוֹ כָּל הַתְּנָאִים הַנַּ”ל, אֶלָּא יִתְפַּלֵּל בְּכָל זְמַן שֶׁנִּצְרָךְ וְהַקב”ה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה בְּכָל עֵת, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְנַצֵל אֶת הַתְּנָאִים הַנַּ”ל בְּאֹפֶן מְיוּחָד.”

---

^[i] ונבוא הלאה בכתובים: “ואשביעך בד’ אלקי השמים ואלקי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני וגו’, כי אל ארצי ומולדתי תלך וגו'”. וכשאליעזר אומר לו: “אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי וגו’?” – “ויאמר אליו אברהם השמר לך וגו’ ד’ אלקי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי וגו’ הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם”. ופירש”י: “ד’ אלקי השמים ואלקי הארץ שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי היה אלקי השמים ולא אלקי הארץ, שלא היו באי עולם מכירים בו, ושמו לא היה רגיל בארץ”, ע”כ. ויש להתבונן, מה זאת שדייק אברהם אבינו לומר לו כעת בשלחו את אליעזר לשם – כי “כשלקחני מבית אבי היה אלקי השמים ולא אלקי הארץ”? אך הט אזנך ושמע עוד, דהנה כשהלך אליעזר לקיים שליחותו – היה נרעש ונפחד, והפיל תחנה לפניו יתברך שיזמין לו הראויה ליצחק, ונתן סימן בזה בענין שאיבת המים וכו’, וכשרואה שנתקבלה תפלתו והנה היא רבקה היוצאת לשאוב מים וכו’ – ויקד האיש וישתחו לד’. ופלא גדול יש להתפלא כאן, כי אף אם ראה בה מדות נפלאות של גמ”ח ודרך ארץ וזריזות – אבל מה ידע אם היא יראת שמים או לא? ואכן גם לא ביקש סימן על זה כלל! היתכן? ומה יועיל אם היא בעלת מדות טובות – וח”ו שמא יראת שמים אין לה? והלא היא בת בתואל ואחות לבן הארמי, ושמא היא עובדת גלולים כמו כל משפחתה ואנשי ארץ מולדתה? האם זו היא האשה הראויה ליצחק אבינו לבנות את בית ישראל? אתמהה ! מכל זה למדנו יסוד גדול וחידוש נפלא, אשר לאו כל מוחא סביל דא – אבל כן הוא האמת, דאף כי היראה היא העיקר בעבודת האדם, וכמו שמצינו באברהם אבינו ע”ה, שלאחרי כל הנסיונות שנתנסה ועמד בכולן, ואחרי כל המדרגות והמעלות שעלה בהן – נאמר לו: “עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וגו'”, מ”מ יש לנו לידע, כי אדם שיש בו עדינות הנפש ומדות טובות, אף כי עומד במצב שעדיין לא קנה היראה – אבל אם יגיע להכרה בחיוב יראת שמים ירדוף אחריה וישיגנה בנקל, כי מי שיש לו מדות טובות – יש בו היסוד לבנות את עצמו ולהגיע לכל המדרגות היותר נעלות. משא”כ המושחת במדות – חולה רעה היא ואיומה, אשר מעטים מאד זכו להחלץ ולהרפא ממנה, וכל זמן שהמדות הרעות שולטות באדם – כל יגיעתו בעבודת השי”ת לריק הוא, והולך לטמיון ר”ל **. גם יש לידע, כי המדות – בין לטב או למוטב – מורישים האבות לבניהם אחריהם, כמ”ש בתורה ומפורש בדברי חז”ל בכמ”ק ואכמ”ל, והכלל הוא משאחז”ל במשנה (עדיות פ”ב, מ”ט): “האב זוכה לבנו בנוי ובכח ובעושר ובחכמה”, ובכלל “כח”. נכלל גם ענין המדות כידוע, עייכל.  (לב אליהו, פ’ חיי שרה) [** כדאי לציין כאן דברי הרח”ו ז”ל בשערי קדושה (שער ב’ פ”ב, המדבר בפגם הנמשך ע”י מדות המגונות). חז”ל: “והנה ענין המדות – הן מוטבעות באדם וכו’, ולפיכך ענין המדות הרעות קשים מן העבירות עצמן מאד, ובזה תבין מ”ש חז”ל: כל הכועס וכו’, עובד ע”ז ממש וכו’, וכן אמרו (ילקוט תתנ”א): מי שיש בו גסות הרוח הוא ככופר בעיקר, וראוי לגדעו כאשירה’, ו’אין עפרו נגער, וכו’,]

^[ii] והנה ענין המדות הן מוטבעות באדם בנפש השפלה הנקראת יסודית הכלולה מארבע בחינות, הדומם והצומחת והבהמית והמדברת. כי גם הן מורכבות מטוב ורע, והנה בנפש הזה תלויות המדות הטובות והרעות והן כסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה השכלית אשר בה תלויין תרי”ג מצות התורה כנזכר לעיל בשער ראשון. ולפיכך אין המדות מכלל התרי”ג מצות, ואמנם הן הכנות עקריות אל תרי”ג המצות בקיומן או בביטולם, יען כי אין כח בנפש השכלית לקיים המצות על ידי תרי”ג איברי הגוף אלא באמצעות נפש היסודית המחוברת אל הגוף עצמו בסוד (ויקרא י”ז י”ד) כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא, ולפיכך ענין המדות הרעות קשים מן העברות עצמן מאד מאד. ובזה תבין ענין מה שאמרו רבותינו ז”ל (שבת דף ק”ה ע”ב), כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה ממש שהיא היותר שקולה ככל תרי”ג המצות, וכן אמרו (סוטה דף ד ע”ב – ה ע”א) מי שיש בו גסות הרוח הוא ככופר בעיקר וראוי לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער וכו’ וכאלה רבות. והבן זה מאד, כי להיותם עקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי”ג המצות התלויות בנפש השכלית, ונמצא כי יותר צריך ליזהר ממדות הרעות יותר מן קיום המצות עשה ולא תעשה כי בהיותו בעל מדות טובות בנקל יקיים כל המצות. ובזה תבין גם כן דברים מתמיהין שאמרו רבותינו ז”ל בענין המדות, כי הענוה ושפלות מביאין לידי רוח הקדש ושורה עליו שכינה ואמר אליהו זכור לטוב (כלה רבתי פ”ה) אין התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן, אף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן, וכמו שאמרו רבותינו ז”ל שלחו מתם (סנהדרין דף פ”ח ע”ב) איזהו בן העולם הבא כל שהוא שפל ברך וענותן וכו’ וכאלה רבות, לא זכרו בהן קיום המצות אלא המדות הטובות. ושים בעיניך דברים אלו ותצליח דרכיך בלי ספק. ואמנם כמו שארבעה יסודות גופניים הם שרשים שמהם נוצרו התרי”ג איברי הגוף, כמו כן נפשות הארבעה יסודות האלו הם יסודות לכל מדות טובות ורעות אשר באמצעותם יקיימו או יתבטלו התורה והמצות שהם תרי”ג מארבע אותיות הוי”ה כנזכר לעיל. והמקיימן הם נפש השכלית הכלולה מארבעה היסודות רוחנים אשר משם חוצבו תרי”ג איברי הנפש ההיא. והבן זה מאד, איך היסוד של קיום המצות הם על ידי מדות הטובות וכן בהפכם. וזה ענינם כבר נתבאר כי כל אשר עשה האלהים כלול מטוב ורע זה לעומת זה, והנה כמו שבארבעה היסודות הגופנים הנקרא חומר היסודות מורכב מטוב ורע ומשם באים כחות קיום הגוף או תחלואיו שהם ארבע מרות, מרה לבנה מרה ירוקה מרה שחורה מרה אדומה, כמו כן בנפשות הנקראות צורות, הארבעה יסודות הם על דרך זה טוב ורע, ומהם נמשך בריאות הנפש היסודית שבאדם שהם מדות הטובות, או תחלואיה שהם מדות הרעות הנמשכות מארבע קליפות טמאות שבנפש ההיא וכשיסירם מעליו יתלבשו אותיות ארבע של הוי”ה שהם אור המחיה נפש היסודית, וגם היא והגוף שלה יהיו מרכבה אל קדושתו יתברך שבעולם העשיה, כמו שנתבאר בנפש השכלית ממש בקיימה המצות. וזכור ואל תשכח כי גם על ידי עסק התורה בארבעה פירושים שסימנם פרד”ס, פשט, רמז, דרוש, סוד, יהיה רוחו השכלי כסא אל שם הוי”ה שבעולם היצירה, וכן על ידי המחשבה והכונה תהיה נשמתו השכלית כסא לשם הוי”ה שבעולם הבריאה. ונחזור בביאור ארבעה היסודות שיש אל קנין המדות. דע כי כל המדות הרעות מושרשות בארבע מדרגות נפש היסודית מצד הרע והקליפה אשר בה, ולכן כל המדות רעות נחלקות לארבעה מינים, וזה פרטם. יסוד האש ממנו נמשכת הגאוה הנקראת גסות הרוח להיותו היסוד הקל וגבוה מכולם. ובכללה הכעס, כי מפני הגאוה מתכעס האדם כשאין עושים רצונו, ואילו היה שפל רוח ומכיר חסרונו לא היה מתכעס כלל, נמצא כי הגאוה והכעס מדה אחת הם. ותולדותיה שלש. הקפדנות בלבו כי לולא הגאוה לא היה מקפיד בלבו, כענין שבארנו בענין הכעס ובקשת השררה והכבוד להתגאות על הבריות. והשנאה לזולתו על היותו גדול ממנו, וזה ענף מהגאוה גם כן. יסוד הרוח ממנו נמשך דבור הנקרא שיחה בטלה לדברים שאין בהם צורך כלל או נפשיי או גופני. ותולדותיו ארבעה. והן, לדבר חנף, ושקרים, ולשון הרע, ולגלות שבחיו לבריות להתגדל בפניהם. יסוד המים ממנו תאות התענוגים כי כן המים מצמיחים כל מיני תענוג, ותולדותיה שתים. החמדה, לגזול ממון חברו ואשתו וכל אשר לו להתענג בהן. והקנאה, כי יקנא בחברו, אשר לו ממון רב וכיוצא להתענג בו. יסוד העפר ממנו מדת העצבות בכל פרטיו, ותולדותיה אחת, והוא העצלות לקיים התורה והמצות מפני עצבונו על השגת קניני הבלי העולם הזה, או על היסורין הבאים עליו ואינו שמח בחלקו בשום דבר, גם עינו לא תשבע עושר .נמצא כי אבות כל המדות הרעות הם ארבעה, הגאווה והכעס הנכלל ומתדבק עמה, והשיחה בטילה, ותאוות התענוגים, והעצבון, וארבעתם נמשכות מארבע קליפות היצר הרע שבנפש היסודית. והפכם הם ארבע מדות טובות נמשכות מארבעה יסודות הטוב שבנפש היסודית. והם, הענוה שהיא תכלית השפלות ומתרחק מכל מיני כעס הבא על ידי גאוה. והשתיקה כאלם לא יפתח פיו לבד בעסק תורה ומצות או בהכרחו לקיום הגוף ולצורך כבוד הבריות, והמיאוס בכל תענוגי הגוף ומותריו המוכרחים. והשמחה התדירית בחלקו, כי כל דעבדין מן שמיא לטב, וגם לזרז עצמו בתכלית השמחה בעבודת קונו וכמו שכתוב (תהלים קי”ט קס”ב) שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב, וכמו שאמרו רז”ל (אבות א’ ט”ו) עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי. נמצא כי בהיות מדות הרעות קבועות באדם נמנע הוא מלקיים התורה והמצות, וגם אם יקיימם יהיה שלא לשם שמים ובטורח גדול, ועליו נאמר (משלי י”א כ”ב) נזם זהב באף חזיר וגו’, כי עוד טומאתו בו מלובש תוך הקליפות, וכמו שאמרו רבותינו ז”ל (יומא דף ע”ה ע”ב), זכה נעשית לו תורתו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המות, וכאשר יתגבר על יצרו וילחם בו ויסיר מעליו מדותיו הרעות על ידי טורח ויקיים התורה והמצות יקרא צדיק גמור ירא שמים גבור הכובש את יצרו, וכאשר יתנהג ויורגל יותר בזה עד אשר יוסרו מעליו כל מדות הרעות לגמרי ולא תתאוה להם נפשו כלל ויקנה המדות הטובות בקנין בטבע ולא יצטרך ללחום עם היצר הרע כי גופו ונפשו היסודית מנוקים מכל סיג החומר כמו שנאמר במשה (שמות ג’ ה’) של נעליך מעל רגליך כנזכר בספר התקונים (תיקון ל”א ותיקון מ”ח), אז יתלבשו בו ארבע אותיות ההוי”ה ויהיה כסא קדוש למרכבתו יתברך וזה האיש נקרא אוהב את המקום מאהבה ונקרא חסיד גמור השלם בכל מיני השלימות, וכו’.

^[iii] שלחו מתם איזהו בן העולם הבא ענוותן ושפל ברך שייף עייל שייף ונפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה יהבו ביה רבנן עינייהון ברב עולא בר אבא