Shelach Lecha 5783: The Right Time for Chutzpah

Sponsored
לעילוי יצחק מאיר בן לב בלוי

Consider sponsoring a shiur
Visit YTATorah.org

Shiur presented in 5779

---

The Mafilim Missed the Mark

In this week’s parshah, we encounter a game-changing episode in the history of Klal Yisrael. The meraglim, the spies, came back and gave a bad report about Eretz Yisrael. The consequences were terrible. These great tzaddikim ended up forfeiting their lives. It caused tremendous issues for Klal Yisrael. The Torah tells us about a group of Yidden who felt very remorseful after the whole episode came to an end.

The passuk says וישכמו בבקר, they got up the following morning, pashut without making any plans, ויעלו אל ראש ההר לאמר, they went up to the top of the mountain saying, הננו ועלינו, here we are, we’re going to go up (Bamidbar 14:40).  As the mefarshim explain, they wanted to be mesaken the me’uvas, they wanted to correct the mistake. They had taken Moshe’s mussar and the consequences to heart and they decided they were going to go up b’mesirus nefesh and they were ready to be moser nafsham to go into Eretz Yisrael, without even joining Moshe and the Ribono Shel Olam. ועלינו אל המקום אשר אמר ה’ כי חטאנו – “we will go up the place that Hashem spoke about, because we sinned.” That means, it’s incumbent upon us to be mesaken our cheit regardless of what the consequences will be because we have to fix up what we did. They went up to the rosh hahar. That was the closest mountain near them that was in the direction of Eretz Yisrael. Meanwhile, Moshe Rabeinu sees them going and Moshe Rabeinu appeals to them: ‘למה זה אתם עברים את פי ה – “why are you transgressing against Hashem?” (ibid, v. 41). You are veiter doing an aveirah. Hashem didn’t tell you to go up, so it’s a compounded aveirah. You didn’t listen to Hashem the first time and now you’re not listening again. This is not a tikun. והוא לא תצלח – “you’re not going to be matzliach,” אל תעלו – “do not go up,”  כי אין ה’ בקרבכם – “because Hashem is not in your midst.” Hashem is not with you. You can’t be matzliach without Hakadosh Baruch Hu. ולא תנגפו לפני איביכם – “You’re going to fall before the enemy.” (ibid, v. 42). And he detailed that the Amaleikim and the Canaanim are going to be in front of them. “You are going to fall by the sword because Hashem is not going to give you a yeshuah. Come back.”

Were they deaf? They weren’t deaf. They heard what Moshe said. But they made a cheshbon and they said, “Not always do you have to listen.”

Rav Tzadok HaCohen (1823-1900), in his sefer Tzidkas HaTzaddik (46:1), explains this as follows.^[i] The gemara (Pesachim 86b) says: כל מה שאומר לך בעל הבית עשה חוץ מצא – anything the master of the house says to you, you should do, except [when he tells you] to leave. Even if the baal habayis tells you something – there are rules. Whatever the baal habayis tells you to do, you have to do. But if he tells you “Tzei,” (leave) you don’t have to listen. He says their cheshbon was that this event was in the category of  “chutz mitzei.” That is how they classified it .

What Can We Learn From Their Chutzpah?

The passuk states: ויעפלו לעלות אל ראש ההר – “and they defiantly went to ascend the top of the mountain” (v. 44). Now, what does it mean, ויעפלו ? Rashi says it’s a lashon of chozek.^[ii] They were mechazek themselves to not be afraid of Moshe’s words and they were botei’ach that they were going to be successful. And he quotes a passuk where it says: הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ – “Behold, the spirit within him is puffed up, not upright.” (Habakkuk 2:4) This is a quote from the words of the navi regarding Nebuchadnezzar melech Bavel. It says Nevuchadnezzar’s nefesh was constantly being mechazek itself to be arrogant with a tremendous azus to seek whatever he desired, so he was never satiated. Rashi says  “עֻפְּלָה” comes from a lashon of azus (i.e. impudence). Rashi brings a number of other sources. ויעפלו, they had azus, they had chutzpah, לעלות אל ראש ההר. And that was their end. That aliyah el rosh hahar was an aliyah letzorech yerida and they ended up being yored letimyon – go down to the depths.

Now, the she’eileh is, why does the Torah tell us this ma’aseh? Everything in the Torah is horaah – instructional. What’s the lesson over here?

Rav Tzadok brings down Chazal and says that the mafilim were mischatzfim. אמר רב ששת חוצפא מלכותא בלא תאגא היא – Rav Sheshes says that chutzpah is monarchy without a crown (i.e., it is an assertion of leadership that lacks only the official coronation as king). That is how the gemara in Sanhedrin (105a) describes chutzpah.^[iii] It refers to somebody who takes up the helm of malchus without being appointed to that position. And Rav Tzadok says a very interesting thing. What was their cheshbon? What were they thinking? They thought that if they would demonstrate their ratzon chazak to go to Eretz Yisrael, Hashem would say, קוּם לֵךְ אִתָּם (Bamidbar 20:12). They learned this from Bilaam! Bilaam harasha wanted to go with the people who came to invite him to curse Klal Yisrael. Hashem told him, “Don’t go. Yes, go. Okay, go.” Now, where did Bilaam learn this secret from? What was Bilaam’s hava mina to think that if Hashem says, “Don’t go,” he can go and be matzliach? Ein lecha chutzpah gedolah mizos! If Hashem says, “No” and you say, “Yes, and I’m going to be matzliach,” what are you?! Retarded? I mean, such a thing is not shayach.

So, Rav Tzadok explains that the secret comes from Ikvesa d’Meshicha. That is where this secret has its place. There is a place in history for this type of chutzpah, and during that time period it’s going to be matzliach. When is that? Be’Ikvesa d’Meshicha. Chazal tell us: בעקבותא דמשיחא חוצפא יסגא – during Ikvesa d’Meshicha chutzpah will increase. That’s what the gemara says in Sotah (49b).^[iv] Normally, you learn the pshat is that at the time of Ikvesa d’Meshicha, chutzpah will sprout. It’s going to rear its head. And it’s usually said in a negative tone. But Rav Tzadok tells us, no. There is a makom for chutzpah to be matzliach in the time of Ikvesa d’Meshicha too. It could be used l’tov u’lera, it could be used for good or for bad.

Ikvesa D’Meshicha – The Right Place for Chutzpah

Moshe Rabeinu told the mafilim as follows. וְהִוא לֹא תִצְלָח (Bamidbar 14:41). Now, Chazal are medayek in many places where it says vehi, it means היא ולא אחרת. It means, this won’t be matzliach, but an acheres, some other situation, will be matzliach. He says, you know when that means? The chutzpah is going to be matzliach in the time of Ikvesa d’Meshicha. That is when the chutzpah has its place. It’s a tremendous revelation!

We live in an era where the aspect of chutzpah yasgei – the chutzpah is rampant. All around us, are all the porkei ol (people who throw off the ‘yoke’). Like the navi says in Malachi (3:13-14). The greatest chutzpah is that people will say to Hashem be’Ikvesa d’Meshicha, “וּמַה בֶּצַע”?^[v] “What have we gained by keeping Hashem’s charge?” What are we doing wrong? Why should we follow Hashem? If you follow Hashem, you’re not going to be matzliach. If you go against Hashem, you are matzliach.” Look at all the oisei resha, all the people doing wicked stuff!? They are getting away with murder. It seems that is where the hatzlachah is. They say שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹקִים – “it’s useless to serve Hashem” (ibid). They are going to say to Hashem in the time of Ikvesa d’meshicha that it’s for naught that a person serves Hashem. It’s going to be a topsy turvy era where the people who do resha are going to be matzliach and the people who do tov will appear not to be matzliach. That is the greatest chutzpah, to say that to Hashem. But at that time the chutzpah will be matzliach.

Says Rav Tzadok a gevaldige zach. The mafilim were a little bit ahead of their time. That was not the time for the hatzlachah of chutzpah.

There is a mishnah in Avos (5:5) says: עֲשָׂרָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.  It goes on to list what the 10 daily miracles were. So exactly do I learn from the fact that there were 10 miracles performed la’avoseinu in the Beis Hamikdash? What shaychus does it have to me?

So Rav Chaim Volozhiner (Ruach Chaim, ibid) speaks about the concept of the Beis Hamikdash as a place to bring about the tikun of Klal Yisrael. It was the place that paved the way before Klal Yisrael so that they were able to overcome the challenge of ra. That was the whole Beis Hamikdash.^[vi]

All of these nissim are to show Klal Yisrael the conduct of Hakadosh Baruch Hu with a person when he does the ratzon of Hashem. When a person wants to do the ratzon of Hashem,  Hakadosh Baruch Hu conducts Himself with him lemaaleh min hatevah, just like Hashem conducted Himself in the Beis Hamikdash. And also so that a person should not say, “I can’t observe the Torah, I can’t learn Torah, I can’t keep the Torah.” So mishnah teaches us all the things that happened in the Beis Hamikdash that under normal circumstances should not have happened but still and all, in the Beis Hamikdash, they happened. That is the lesson, says R’ Chaim Volozhiner, of the Beis Hamikdash. The Beis Hamikdash was our doorway, our window that Hashem showed us that he was noheg in this world with us shelo kederech hateva if you were mekasher yourself, if you bound yourself to the ratzon of Hashem.

In ruchniyus a person is able to be matzliach even shelo kederech hateva. Way, way above derech hateva. And that’s why there were constantly the 10 nissim beMikdash. And that’s why, even though now we don’t have a Beis Hamikdash the Tanaim taught us about the עֲשָׂרָה נִסִּים, because you have to constantly live with this concept that you can overcome nature!

Having the Chutzpah to Live Above Nature

We live in a world where, to many people, it seems impossible to be an ehrliche Yid and have a normal, decent life. Frum life is expensive. There is schar limud, tuition. There is kosher food. Generally, we Yidden live in the metropolises and everything is expensive. In Yerushalayim Ir Hakodesh, apartments cost a fortune. And it’s not full of balabatim. It’s full of yeshivahleit. It’s full of bnei Torah.

You always marvel – go to the stores over there on erev Shabbos, erev Yom Tov or any other time. The stores, you would think, are giving the stuff away for free. And they are not tourists. They are Yerushalayimer Yidden. Many times, I stood on the side and watched the lines and said, “Hashem, this is the proof in the pudding.” Because where do these people get money from? I can’t imagine. How many times have I sat in Ezras Torah on a bench and looked at the number of apartments that are full of bnei Torah upon bnei Torah? I thought: “Wow, millions.” Millions and millions of dollars of apartments of real estate! Fantabulous money. One little house, millions of dollars! And it’s one after the next, on top of each other. And every one of these people are bnei Torah. Of course, the yetzer hara tells you, “Nu, they are probably all schnorers.” But if you get to know them – you know, it’s a miyuta demiyuta, the people who come to America to collect on occasions such as when they have a wedding are relatively few.

I met a fellow I became close to, a big talmid chacham. He wrote sefarim on Taharos. He has a lot of daughters, and he was once commiserating with me and I said, “Nu, R’ So-and-So,” I said, “How many times were you in America?” He said, “I never went to America. I went to a chasunah in America once.” I said, “How did you make all the chasunos?!” I asked him. He said, “I came to the awareness that the zelbe (same) Ribono Shel Olam that is in America, is in Yerushalayim also and it’s not for me to figure out how I’m going to take care of my chasunah. Hashem will figure it out. I can’t figure it out. I’m working on learning mesechess Keilim. That’s my limit.” he says. “To figure out such groisse problemen of how am I going to get money, that is already lemaaleh mimeni (above my limit),” he says. “Mishnayos, I look it over a few times, I look in the Rishonim, Acharonim and the other commentaries. Yogata motzasa. But by parnasah it doesn’t say that.” And I did research into this fellow. I have since become a friend of his. I consider him a good friend. And I said, “I would like to become a shutaf with you, to be zocheh.” His wife actually cleans the homes of other people for money. Now, if you met her in the street, you would never peg her as somebody who does such kind of work because she looks quite classy. And she asked my daughter if she can come clean her house. She’s friends with all my daughters. My daughter said, “Sure, if you don’t mind.” And her husband told me, “My wife always comes back amazed how poor the Americans are. We live much better than them.” She told her husband, “I open the refrigerator every time I go. It’s nothing like what we have. The quality of their lifestyle is much less than ours because most Americans live in Eretz Yisrael as if it’s arai, it’s just a temporary stay, I guess, so they live at a lower level, unless they are settled there.” So she goes to all these yungerleit’s apartments that are just there temporarily. I said, “Isn’t that amazing? It’s mamash amazing!” You would never find one of these Americans going and cleaning in people’s houses, but that’s how it is. Each guy is amazed at the other. This is all lemaaleh miderech hatevah, you should know.

And this maaleh is the maaleh that we have to utilize to exist in this world. Now is the time period for the maafilim. Now is the time period of azus. Now is the time for us to stand up and say, “Hakadosh Baruch Hu, I am going to dedicate my life to Torah.”

It is mind boggling how many yungerleit I meet in America who dedicate their lives to learning Torah but they have no visible source of income. I always think of one specific talmid, who is amazingly dedicated to learning Torah. It is a great pride and joy for me. He doesn’t have a nickel from his in-laws, he doesn’t have a penny from his parents, not a chatzi grush from the day he got married. I always ask him, “How are you making it?” And he says, “Rebbi, what do you mean? I learned about bitachon from you.” I said, “You really believe it’s going to happen?” He said, “Yeah.” When he moved to New York, I asked him, “Who is going to help you now?” He said, “The same Hashem here, can help me there.” I said, “But everything is going to double in price.” It’s amazing, mamash amazing.

I see it be’emes – it’s aza azus. It’s amazing. He and his wife. It takes aza min chutzpah. It defies all logic. I used to get calls from people in Lakewood, and I said, “How did you get married? How did you decide to sit and learn? What money did you have? How are you going to start off? You need something.” And this guy doesn’t even have that. That’s the pele. Sometimes the wife works and brings something, so you can be toleh it epes on something. I’m not talking about fancy jobs. I tell you, it’s mamash beyond belief.

A person has to know, we’re in Ikvesa d’Meshicha. And in Ikvesa d’Meshicha, the whole ruach hachutzpah of the dor is to be poirek the ol and say, today it doesn’t pay to be loyal to Hakadosh Baruch Hu. But these people utilize this chutzpah to grow in ruchnius and to serve Hashem.

For Torah And Kedushah: Ha’akshan Yatzliach

There is a famous episode with a talmid of the Gr”a, R’ Yoel. He was a person who conducted himself with extreme prishus. And he was struggling. The yetzer hara was mamash coming at him moradig, moradig. He came to the Vilna Gaon and the Vilna Gaon told him, “Don’t worry, ha’akshan yatzliach. If you’re going to be stubborn and you’re going to be a mechutzaf, you’re going to be matzliach, even shelo kederech hatevah.”

And every one of our parents asks us, “So how are you going to make it? How are you going to pay for the bris? How are you going to pay for the bar mitzvah? How are you going to pay for the chasunah? How are you going to pay for your rent?” Every time I ask, “Do you have HUD (a type of housing assistance in the US)?” “No, we don’t have HUD.” Many don’t have a HUD. I mean, that’s a big bite. If the husband goes to learn in a few kollelim, and they rely on Hashem that every time different things will happen shelo kederech hateva to help them to survive – that is the chutzpah that we need to employ in this era.

The chutzpah is, even though bederech hatevah it doesn’t seem like it’s the normal righteous thing to do, to go bederech Hashem and commit yourself to a life of sacrifice and a life without parnasah, af al pi kein, it’s shayach.

A lady called me up, she is in her 40s, and she has a large family. Her husband learns. Her husband is a chashuve talmid chacham. I said, “Is he really pounding? Is your husband still into it 100%?” She said, “110%. He’s always learning, nonstop. Shabbos, Yom Tov, bein hazmanim, bein hasedarim. Always.” Wow. And she has a business in her house. She works very hard, many hours. And she wanted to know, what’s going to be with going further. So I said, “Did you go to his rosh yeshivah?” “Yeah, we went to the rosh yeshivos. We had meetings with the rosh yeshivos.” So what did they tell you? “Continue learning. Yiheyeh tov.” It’s amazing. That’s a chutzpah. Most people say, “I can’t handle that, I can’t do that. You’ve got to be practical. You’ve got to think of how are you going to make it in the future.”

You have to know, that is the koach of the mafilim. When everybody tells you, “Vehi lo titzlach,” you’re going to say, “No, no, hi lo titzlach – aval bizman acher titzlach! Bizman ikvesa d’Meshicha tiztlach!”

Bilaam thought he could push Hashem, he could get Hashem to do something against His ratzon, against the teva. And the mafilim also thought so. Moshe told them, “Not now, הִוא לֹא תִצְלָח.” If you look around in this generation and you pay attention, you see that.

R’ Moshe Feinstein writes in a teshuvah (Igros Moshe, Yoreh Deah, helek daled, siman 36:1) the following: there is no such thing that a person has to leave limud Torah because of money.^[vii] You leave Torah because you don’t want to learn anymore. It’s hard for you to learn. You never committed, you’re struggling with the learning. But you don’t leave Torah because of parnasah. I remember reading that teshuvah over a few times and saying to myself, “Wow, it’s a pretty big statement to say.” I always thought that many people left their learning because they couldn’t make it anymore. No, that’s not why you leave. Because in ruchniyus the rule of thumb is, ha’akshan matzliach, the determined person will be successful. This is where you have to be mischatzef.

You look back at all those yungerleit, those pioneers who began the kollel network that we know today, in the Ashkenazic community, in the Sefardishe community. Even by some Chassidim they have kollelim. It’s mavil al harayon thinking about the pioneers who started it off – but the concept took root. It was a bigger chiddush than thinking you can establish real Torah in America. But now, any chatzi yeshivah man, any half-decent, half-baked bachur goes to kollel somewhere, he sits and learns in kollel after he gets married. Nowadays, if a guy says he’s going to work after he gets married. What do you do? You raise your eyebrows and say, “What?! You want to work?! What’s your problem?! Is your wife forcing you to go to work?” “No, I’m going to work.” Nebach.

Hakadosh Baruch Hu should help us key into this koach of azus and utilize this koach of azus for ruchniyus, to stand tall and proud on the side of Hashem. And then Hashem will perform for us nissim like He did in the Beis Hamikdash,  shelo kederech hateva.  

---

^[i] לרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי. ועל דבר זה ידוו כו’ כי העובר ע”ד סופרים נקרא רשע כמ”ש (יבמות כ.) אבל ע”ז א’ הקדמונים מאמר חז”ל (פסחים פ”ו:) כל מה שיאמר בעה”ב עשה חוץ מצא. ולא לחנם כתבה תורה ענין המעפילים בפ’ שלח אשר כבר האמינו בדברי משה ולמה לא שמעו לו בזה שאמר להם אל תעלו וגו’ אלא שהם חשבו שזה בכלל חוץ מצא. ועי’ בזוהר (ח”ג קס א) המליץ כל ענין מרגלים על התורה והי’ העונש שלא ישיגוה וע”ז העפילו לעלות אף נגד רצון הש”י כמשז”ל (סנהדרין קה.) חוצפתא מלכותא בלי תגא [ולמדוה מבלעם שאח”כ הסכים הש”י. כי בלעם נסתכל עד עקבתא דמשיחא ולכך ידע סוד זה] פי’ כידוע מלכות הוא כנס”י וכתר הוא שורש רצון הש”י ור”ל ממשלה מעצמו בלי רצון הרוצים. והתקרבות כנס”י מעצמם. והם לא הצליחו בזה מפני שאכלוה פגה כמשאז”ל (סוטה מט:) בעקבותא דמשיחא חוצפא יסגא שאז הוא העת לזה [ולעתיד נקבה תסובב גבר ואכ”מ] ולכך אמר להם משה והיא לא תצלח נראה שעצה הוא אלא שלא תצלח ודייק והיא שבכ”מ דרז”ל היא ולא אחרת שיש זמן אחר שמצליח והוא זמנינו זה שהוא עקבי משיחא. 

^[ii] ויעפלו. לְשׁוֹן חֹזֶק, וְכֵן “הִנֵּה עֻפְּלָה” (חבקוק ב’), אינג”ריש בְּלַעַז, לְשׁוֹן עַזּוּת, וְכֵן “עֹפֶל בַּת צִיּוֹן” (מיכה ד’), “עֹפֶל וָבַחַן” (ישעיהו ל”ב), וּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן אֹפֶל – הָלְכוּ חֲשֵׁכִים, שֶׁלֹא בִרְשׁוּת

^[iii] אמר רב נחמן חוצפא אפילו כלפי שמיא מהני מעיקרא כתיב לא תלך עמהם ולבסוף כתיב קום לך אתם אמר רב ששת חוצפא מלכותא בלא תאגא היא דכתיב (שמואל ב ג, לט) ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני וגו’ [רש”י: אנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה קשים ממני – כלומר איני גדול מהם אלא משיחת מלכות]

^[iv] בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא חוּצְפָּא יִסְגֵּא [וְיוֹקֶר יַאֲמִיר הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר וּמַלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת וְאֵין תּוֹכַחַת בֵּית וַועַד יִהְיֶה לִזְנוּת וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנְנוּ וְחַכְמוֹת סוֹפְרִים תִּסְרַח וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעֱדֶרֶת נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים בֵּן מְנַוֵּול אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמוֹתָהּ אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּישׁ מֵאָבִיו וְעַל מָה יֵשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם]

^[v] אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹקים וּמַה בֶּצַע כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי יְהוָה צְבָאוֹת

^[vi] עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש. ידוע כי כל ענין הבית המקדש רומז לדברים עליונים, והכל תיקון גדול לכלל ישראל. ולכבוש הדרך לפניהם להורתם דרך אשר יוכלו להתגבר על הרע. והנה המפרשים הקשו מה בא להודיענו במה שאמר לאבותינו. והלא לכאורה רובם צורך גבוה. אבל הענין הוא, כי כל הנסים היו כדי להראות לישראל התנהגות השי”ת עם האדם בעשותו רצונו ית”ש, שהוא מתנהג עמו למעלה מהטבע כמו שהיה בבית המקדש, ושלא יהיה פתחון פה לאדם לומר שאינו יכול לעסוק בתורה, שלא יזיק לו לבריאותו, כי היא מתשת כח. על זה היה הרמז שלא הפילה אשה מריח בשר הקודש, אע”פ שמטבע המעוברת שהריח מסוכן לה, שלכן מותר להאכילה מהמאכל שהריחה אפילו ביוה”כ, אף על פי כן לא הזיק לה ריח בשר הקודש. [והנה בשר הקודש הוא כולו טוב וכמ”ש לעיל פ”ג מ”ג ואיך יגרום מיתה שהוא מצד הרע]

^[vii] שאלה: בחורים המבקשים לעזוב את הישיבה וללמוד במכללה כדי להכין עצמם ללימודי רפואה, אם להשפיע עליהם שיישארו בישיבה. הנה ודאי טוב מה שכתר”ה משתדל בעניין מה שהתלמידים אחר שגמרו בהישיבה את לימודי החול שלהם, שעדיין הם בני י”ז בערך, רוצים לעזוב את הישיבה בהסתת היצר כאילו שצריכים כבר לדאוג לפרנסתם, והוא משום שהפרנסה דשייך שיהיה להם גם מענייני תורה כמלמד ורב אין להם בזה סיפוק הנפש, ואף לא בפרנסה ממחשב (קאמפיוטער) וכדומה ג”כ לא יהיו שבעי רצון, ורק מפרנסת חכמת הרפואה וכדומה רוצים. שבשביל זה צריכים הכנה גדולה, לילך למכללה (קאלעדז) תחילה, שיהיה יחד עם לימוד הרפואה וכדומה – שהוא משך עשר שנים ויותר. הנה כבר אמרתי בפירוש עצת רשעים, שהקרא (תהלים א’ א’) אומר אשרי האיש, על זה שלא הלך בעצת רשעים. משום ששום אדם לא נעשה רשע פתאום, אלא בתחילה הולך בעצה שלהם, לדאוג לעניין פרנסה אף שעדיין לא הגיע זמנו לדאגה כזו, שיש לו כל טוב בבית אביו. וגם עבור אביו הוא יותר נקל לפרנסו, כי אין צריך להוציא על זה כמעט כלום. ומכל מקום דואג לפרנסתו בשביל עצת רשעים, היינו במה שמוצאים בדברי חז”ל שאין לסמוך על הנס. ומחמירים בזה טובא, לומר שלא די לדאוג על זה לכשיצטרך לדאוג עבור זה – שהוא אחר שכבר ישא אשה – שהרבה פרנסות יש להקב”ה בעולם שברא, גם בלא ניסים אלא בדרך הטבע, וכאשר רואה כל אדם ואפילו נערים וגם ילדים, ואין צורך לזה לשום הכנה כדאמר רבי נהוראי בסוף קידושין (פ”ב ע”א) מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה. ואפילו להחולקים עליו ומחייבין ללמד לבניהם אומנות, (כבברייתא בקידושין כ”ט ע”א, האב חייב בבנו וכו’ וללמדו אומנות, רבי יהודה אומר כל שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו ליסטות. ובקידושין שם דרש בר קפרא לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה וכו’ מחטא דתלמיותא, ובקידושין פ”ב ע”ב בברייתא הוא דעת רבי מאיר), אין מחייבין ללמד להם אומנות שלפי דעתם יוכל להתעשר מזה. ולא רק מחמת שאין מחוייבין ליותר – דעל זה יאמרו האבות שמצד אהבתם להבנים רוצים ללמדם אומנות שגם מעשרת – ולכן מסיק ר”מ (בברייתא בקידושין שם, לעולם ילמד אדם לבנו אומנות נקיה וקלה ויבקש רחמים למי שהעושר והנכסים שלו, שאין עניות מן האומנות ואין עשירות מן האומנות אלא למי שהעושר שלו וכו’) שמחשבה זו הוא שקר. דאין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו, שלכן צריך להתפלל למי שהעושר והנכסים שלו. וללימוד אומנות נקיה וקלה אין צורך בחסד השי”ת במדינה זו להרבה זמן, ואדרבה במדינה זו, ואף בכל העולם, כמעט כל העשירים נעשו שלא משום לימוד איזה חכמה, לא רפואה ולא הנדסה (אינזינערע) ולא אף חכמת החשבון. ואף אלו שהיו חכמים באיזה מקצוע, לא נתווסף להן בשביל חכמתם אף לא פרוטה אחת יותר משאר עשירים. אלא הוא רק ממתנת הקב”ה לפי זכותו ולפי מזלו, עיין בתוס’ שם (פ”ב ע”א ד”ה אלא לפי זכותו, פירוש לפי מזלו, דבני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא). וכל זמן שהן לומדין בישיבה עדיין יש להם לרוב התלמידים רצון להיות תלמיד חכם. וב”ה כבר נמצאו הרבה תלמידים שאין רוצים בשום אופן להניח לימודם בהישיבה, אפילו כשאבותיהן אין רוצים, ובאים לשאול אם יש להן חיוב מצד כיבוד אב – שפשוט שליכא, וכעובדא דר’ אליעזר בן הורקנוס (בפרקי דרבי אליעזר ריש פרק א’ מעשה בר’ אליעזר בן הורקנוס שהיו לאביו חורשין הרבה וכו’, אמר לו אביו מפני מה אתה בוכה וכו’, אמר לו איני בוכה אלא שאני מבקש ללמוד תורה. אמר לו והרי בן שמנה ועשרים שנה אתה ואתה מבקש ללמוד תורה אלא קח לך אשה והוליד בנים ואתה מוליכן לבית הספר וכו’. עמד ועלה לו אל ירושלם אצל רבן יוחנן בן זכאי וכו’, עמד ולמדו תורה. ובסגנון אחר הוא בבראשית רבה פרשה מ”ב, א’, ובתנחומא הישן פרשת לך לך סימן י’ ד”ה מעשה ברבי עליעזר). וסיפוק הנפש, לא מובן כלל מה שייך זה לענייני פרנסה ודברים גשמיים, ששייך רק לעניינים רוחניים בלימוד וידיעת התורה ובמעשים רצויים ונכונים שמהם שייך שיהיה עניין סיפוק הנפש, אבל לענייני פרנסה הוא עניין גופני. אלא ברור שבא זה ממה שלא היו לאלו כלל אהבה וחשק ללימוד התורה. ואף אם בהישיבה למדו בטוב, הוא רק שבטבעם הם תלמידים שצייתי להרב שלהם בשעה שלומדים מה שמלמד להם, אבל לא מצד שלימוד זה הוא לימוד התורה שהוא עיקר כל חיינו, ורק זה הוא תכלית שלנו. שלכן אין להם סיפוק הנפש בלימוד התורה אלא בלימודים אחרים, מפני שבלא שילמוד אותם לא יקבלוהו ללמדו חכמת הרפואה והנדסה וכדומה. אף שלימודים ההם מצד עצמן אינו נותן להם סיפוק הנפש. ולכן למעשה אם אפשר להשפיע עליהם שיישארו בישיבה ללמוד תורה ולא ידאגו בענייני פרנסה כלל, ככל אלו הרוצים ללמוד תורה, שהוא מחמת עצם לימוד התורה, צריך להשתדל להשפיע עליו. אבל אם לא אפשר להשפיע עליו שיישאר תלמיד בישיבה – באופן שלא ידאג על פרנסתו לאחר הרבה שנים ויבטח בהקב”ה לעניין פרנסתו אף אם אפשר להשפיע שיישאר עוד שנה ושתים, משום שלא יפסיד כלום, צריך להתבונן הרבה. דהרי כשיישאר בישיבה במחשבה זו אפשר לו לקלקל לאחרים. ורק כשמכירין טבעו – שבזמן שיהיה בישיבה ילמוד כראוי כמו אם היתה כוונתו ללמוד תורה לעולם, ולא לחשוב כלל אודות מחשבות הבל שלו – יש להשפיע עליו כי אף בשביל הזמן דלימוד התורה לשנה ושתים, הא הוא דבר גדול מאד. וגם הרי אפשר שאחרי שילמוד בישיבה עוד שנה ושתים יתחזק ליבו לתורה ויישאר בן תורה לעולם. ומה שכתב כתר”ה כדבר בטוח שאף כשילכו לקאלעדז’ לא ילמדו דברים האסורים, שודאי אין לסמוך על זה. דאם היותו בישיבה לא הועילה לו שיישאר בן תורה, יש לחוש שזמן קצר אחר עזבו את הישיבה – שיהיה יחד עם חופשים וכופרים ועם נכרים ונכריות שישפיעו עליו לרעה בכל דבר, וגם הוא יותר מחשש בעלמא. אך שלמעשה אינו נוגע זה, דבכל אופן צריך להשפיע עלייהו שלא ילכו מהישיבה, אלא יישארו ללמוד כראוי ולהתגדל בתורה אם אפשר. ואם לא אפשר, אין האחריות יותר על כתריה. אך מ”מ אם ימצא כתר”ה מי שיכול להשגיח עליו שיישאר שומר תורה ומצוות ולקבוע זמן ללימוד התורה. יש לכתר”ה לעשות זה. ועל מה שכתר”ה שלח אלי את מכתב של מר יצחק בראנדריס שליט”א שהארכתי מאד לבאר עצם חיוב לימוד התורה ג”כ נשלח לכתר”ה בזה והיא תשובה ברורה ונכונה לדעתי (אג׳׳מ י׳׳ד ח׳׳ד סי׳ ל׳׳ו)